מתערבת שתצליחו
להתערב * להשפיע * לשנות
מנהיגותיות חינוכית - בין התערבות למעורבות
איך להפוך התנגדות לשינוי, להזדמנות לחולל/ליצור כוח, מחולל שינוי?
להנחות ולנהל תרבות שיח דיאלוגית בקבוצות ובארגונים
מתוך תחושת ביטחון ובמקצועיות, ולהצליח.
דר' סיגל אופנהיים שחר
אישה, בת זוג, אם ואפילו סבתא (צעירה למדי)
מנחת תהליכי למידה, מרצה וחוקרת, וגם אקטיביסטית לפעמים.
כמתערבת סדרתית שהפכה את ההתערבות למקצוע ואפילו לסוג של קריירה, אני חותרת להוביל תהליכים חינוכיים –חברתיים ולהביאם להצלחה. אני מגדירה הצלחה כשמשתתפים.ות נענים.ות להזמנה לפתח סקרנות, לשאוף לצמצם עיוורון חברתי, להאמין ביכולתם.ן להרחיב ידע מעגלי השפעה ורשת קשרים לצד מודעות ואחריות.
לפיכך, אני מעורבת גם במיזמים ובתהליכים של אחרים.ות, מתוך רצון לסייע ולעזור גם להם.ן,
להתערב כדי לעודד מעורבות.
'אני מאמינה' ערכי- חמשת כללי אצבע להשפעה והתערבות מיטיבה ואפקטיבית:
אני מכוונת לכך שבכל סוג התערבות שאנחה ואוביל- קצרת טווח או ארוכה - בכל נושא או הקשר, ניתן יהיה לזהות את טביעת אצבעותי. בדומה לכוח השכפול של רכיבי ה- DNA של מודל ההליקס למנהיגות (מודל המתואר בפירוט באתר).
חמשת כללי אצבע אלו, שהתגבשו אצלי במרוצת השנים, מהווים מעין קוד אתי שמגן עלי. הם נוכחים בכל פעולה התערבותית שאני מבצעת- בין אם מדובר ביוזמות בשטח ובין אם במחקר ובכתיבה. כללים אלה מסייעים לי להתניע את התהליך, לרקום רשת מרובדת ומגוונת, ללמוד להשתמש בה כדי לרתום יכולות ומיומנויות, ולקדם מטרות כלליות ואישיות המגולמות בתהליך ההתערבות. כללי האצבע עוזרים לי למנף את השפעת אותה רשת במטרה לחולל סוג של שינוי, גם לאחר סיום התהליך עצמו.
אני משתדלת בכל מאודי להיצמד אל אותם כללים, ולסמוך עליהם כשאני סוטה או נגררת אחרי האגו האישי או המקצועי, או חוששת שמא אלקה בעיוורון חברתי.
לקשור קשרים
אני מאמינה שבכוחו של תהליך התערבות מקצועי ליצור חווית שייכות ותמיכה. תחושה המתבססת על רשת קשרים שמעניקה נינוחות ואמון מצטבר, גם אם מדובר בקשרים אד הוק. וגם אם לא תמיד זה נוח לנו להישאר מחוברים לאחר.ת. בעיקר, כשרעיונות הזולת סותרים או מאיימים על אלה שלנו.
למרות שברוב המקרים רצוי למצוא דרך לייצר דיאלוג ולגשר מעל לקונפליקט, צרכים סותרים או דעה מנוגדת, הרי שבדרך כלל במצבי התנגדות וקונפליקט יש נטיה להתנתק ולפרום קשר. לכן, בעצם הניסיון לחתור לקשר, אנחנו אומרים.ות למעשה לאחר.ת, שהם ראויים לכבוד בסיסי על אף ולמרות דעתם.ן השונה. צעד כזה עשוי להגביר את תחושות האמון, חווית השייכות והרגשת תמיכה.
להחזיק בקשרים
בכוחו של תהליך התערבות מקצועי לחזק ולתחזק את המיומנות ליצור קשרים ולהחזיק בהם בעיקר במצבים קונפליקטואליים. כך, נוכל לעיתים להימנע מלמעוד אל תוך הסדקים שנפערים בתוכנו ברגעים של קושי, מחסום, תסכול וכאב. סדקים אלה נובעים לרוב מתחושת החמצה, ביוש וחווית כישלון, או כתוצאה מעימות עם אחרים.ות. והם נוטים להחליש את כוחנו, ולעיתים גם את יכולתנו לחוות את עצמנו כעצמאים.ות. וכשירות.ים. לכן, דווקא במצבים כאלה, יש ללמוד כיצד להיעזר ולהיתמך.
כדי להימנע מליפול לסדקים, מצוידים בתחושת אמון בכוחנו וביכולתנו, נזדקק לפתח את היכולת לתת אמון בזולת. כלומר, להתאמן בהחזקת הקשרים החיצוניים עם אחרים.ות, ובו זמנית להיתמך גם בקשרים הפנימיים בתוכנו, כך שנוכל לרתום משאבים שקשורים לחוויות ולניסיון עבר שגילמו כוח ויכולת, ולהחזיק בהם.
עם הפנים קדימה
בכוחו של תהליך התערבות מקצועי לאפשר לנו לאמץ תנועה קוגניטיבית ורגשית, שיש בה מעבר ממבט לאחור למבט קדימה. מבט לאחור הוא שיפוטי בדרך כלל, ונתון למה שהתרחש או שלא, לעומת המבט קדימה. מבט שבוחן מה ניתן לעשות לתקן לשפר מעתה והלאה.
בסיטואציות קונפליקטואליות, עלול להתעורר בתוכנו קול שיפוטי הנושא האשמה עצמית. קול שגורם לנו להתבוסס באירועי עבר במקום לנוע לעבר הווה ועתיד, ולברר מה נוכל לעשות מול סיטואציה שהתרחשה, ושאולי תשוב ותתרחש שוב. ולכן ההזמנה להתבונן קדימה לא מתבססת רק על למידה מהניסיון, אלא גם באימון מתמשך על המעבר העקרוני מ'שיח של האשמה', ל'שיח של נטילת אחריות'.
קוד של כבוד
בכוחו של תהליך התערבות מקצועי לאמן אותנו לתת כבוד גם למה שנתפס כמאיים ומערער על המוכר.
מדובר בהבנה עמוקה ועקרונית, לפיה כל אחד ואחת הם בעלי כבוד פנימי בלתי מדיד ובלתי תלוי בשיוך ומוצא (לאום, דת, צבע עור, מגדר), או בהישגים (עושר, הצלחה, הכרה ופרסום). הבנה שכבוד אינו משאב מתכלה, או מוגבל, ושאם יש כמותו לאחד.ת, בהכרח יש כמותו לא פחות לאחר.ת. זהו עיקרון יסוד בכל תהליך התערבות שתפני.
כדי לעודד שיח שוויוני, המבקש לאתגר היררכיות של מי יותר ומי פחות, אל לנו ללכת שולל אחר כבוד חיצוני או גינונים וסממני כבוד. אדרבא, עלינו להתעלם מאלמנטים מגדירים וקטלוגים, שממיינים את הזולת לקבוצות שייכות ו\או קטגוריות חברתיות, כדי להכיר ביחסי כוח, ובה בעת לנסות לגשר מעליהם.
ידע הוא כוח
בכוחו של תהליך התערבות מקצועי לתרגם ידע למשאב שמעניק כוח חברתי.
כדי שידע- ולא משנה מה תוכנו- יהפוך לכוח ומשאב, עליו להיות מושתת על ניסיון וחוויה אישית. אין מדובר אפוא, על מידע טכני, פורמלי ומופשט. (למרות שלעיתים גם ידע כזה יכול להפוך למשאב), מכאן ערכו הרב של תהליך הלמידה, שיכול להפוך ידע לכוח.
ואולם, כדי שאפשר יהיה להישען על הידע שנצבר, ולעשות בו שימוש מושכל, אין להעבירו כחומר, או ללמדו באופן אינסטרומנטלי בלבד, אלא יש לבססו על מיומנויות והתפתחות אישית כמחובר למניפת הזהויות האישית ולנסיון הנרכש באמצעותה. לכן, ידע כזה מושג בלמידה גמישה למחצה שמעודדת לחקוק בגוף חוויות מפתח חיוביות.
נתערב שתצליחו
התבוננות מחודשת בהנחיית תהליך התערבות בקרב נערות מאוכלוסיות מתויגות.
הספר "נתערב שתצליחו" קורא תיגר על תכניות לחיזוק נערות מאוכלוסיות מתויגות וקורא לשינוי בתחום. באמצעות מעקב שיטתי אחר תיאור מקרה המבוסס על חוויות של נערות מאוכלוסיות מתויגות שהשתתפו בסדנאות לחיזוק ״שאיפה תעסוקתית״, בחנתי מקרוב את התופעה הרחבה של "התנגדויות" העולות ומובעות בקרב משתתפות למודות אכזבות בתהליכי למידה. שלא כמקובל בעיונים בדיעבד מסוג זה, התמקדתי דווקא במכניזם של ההחמצה (בלי להתפתות ל"סיפורי הצלחות"), בעיקר מנקודת מבטן של מפתחות תוכניות ההתערבות ומנחות התהליכים. בדרכן השופעת כוונות טובות לחזק מסוגלוּת, הן מוצאות את עצמן לא פעם מעוררות עוד חוויות שליליות בקרב המשתתפות.
כעולה מתוך הניתוח הספר מנסה לעמוד על החלופות שיש כדי לעודד את מעורבותן הפעילה של המשתתפות, ולכן מציע פרספקטיבה חדשנית המזמינה את המפתחות והמנחות לבדוק מה חסר בתוכניות ובתהליכי ההתערבות ובאופן שבו הן חוות חוסר שייכות, גם בתוך מעגל שאמור להיות כזה שמזמין לדיאלוג מבוסס קרבה ואמון, שמאפשר לאוכלוסיות המוגדרות כמוחלשות להיתמך מבלי לחוש את עצמן מוחלשות, אף יותר.
לטעמי מדובר בדיון חשוב ורלוונטי לכל העוסקים\ות בעבודה עם נוער מאוכלוסיות מתויגות או בתוכניות התערבות שיטתיות; לכל המעוניינים\ות לעסוק בהנחיה, לזהות מבעי התנגדות ולפתוח צוהר לנתיב של מעורבות; וכמובן לכל המבקשים\ות להרחיב ידע תאורטי בתחום הרווחה והחינוך בתנאים המקדמים למידה מבוססת חוויות מפתח חיוביות. כאשר המנחות שמתערבות בחייהן של הנערות נתפסות כבעלות ברית החותרות לדיאלוג שתפני, ומספקות להן את התחושה שאינן ״מוצר מדף״ מוגדר מראש.
מהבלוג
פודקסט – על מנהיגות מנקודת מבט מגדרית
מהי מנהיגותיות? מי נחשב בעינינו למנהיג? ומדוע כשאנחנו חושבים על 'המנהיג' הוא לרוב מופיע בדמות גברית? ד"ר סיגל אופנהיים שחר מהפקולטה לחינוך, מדברת על ההיבט המגדרי של מושג המנהיגותיות, מתארת כיצד היא באה לידי ביטוי ומציעה הגדרה מחודשת למושג הזה. מראיינת: שי קלוט.
פודקסט – אדוות תסריטי מיניות של נערות במסגרת בר דעת של בר אילן
מהו ההקשר החברתי והתרבותי המתאים לשיח על מיניות עם נערות? ד"ר סיגל אופנהיים שחר, מהפקולטה לחינוך מציגה את החשיבות של חינוך מיני בקרב בני נוער ומציעה דרכים אפשריות לשיח בריא בנושא.
על אומנות הפיתוי, מיסוד והקשר בין סטס סגין למרכז דפנה על איך להתחיל עם נשים
על אומנות הפיתוי, מיסוד והקשר בין סטס סגין למרכז דפנה על איך להתחיל עם נשים האזינו לפודקאסט