אודות
מי ומה אני
דר' סיגל אופנהיים שחר
זוהי בהחלט משימה די מורכבת לתאר מספר עשורים של עשייה חינוכית, פמיניסטית, אקטיביסטית ואקדמית. בודאי אם עלי לסכם אותם בשורות ספורות. אולם אפשר לזהות את חוט השני שעובר בין העשורים וקושר עשייה זו עם הרצון להתערב ולהשפיע, בכל תחנות דרכי המקצועית.
מאז ומתמיד עניינה אותי סוגיית 'ההשפעה' מאפייניה וכוחה, בעיקר בהקשר חינוכי-חברתי. לכן, בכל תהליכי הלמידה שהנחתי בהקשרים שונים: ביחס למטרות שונות, בנושאים וקהלים מגוונים, לטווחי זמן משתנים, הייתי ערה לכוח וליחסי הכוח בהקשר של מידת ההשפעה ומידת המעורבות. כלומר לכוח המנחה\ מוביל.ת התהליך\ מתערב.ת, מצד אחד, וכוח הקבוצה\ צוות ארגון או קהילה, מן הצד השני. וכמובן, לדיאלוג שעשוי לקדם התפתחות ושינוי.
הקשר שבין "מי שאני" ומה שאני עושה הלך והתבהר ברבות השנים. תמיד הגדרתי את עצמי כמי שמנחה תהליכי למידה, אולם בתקופות מסוימות בחיי פיתחתי וטיפחתי זהויות מקצועיות נוספות, למשל של מנחת קבוצות, מחנכת, מנהלת, רכזת, מפתחת תהליכי למידה, או מלווה ויועצת של תהליכי התערבות. וברקע נוכח תמיד אקטיביזם המכוון לקדם הוגנות חברתית. במרוצת הזמן הרחבתי את מעגלי ההשפעה ובחרתי למקד את פעילותי המקצועית בדמויות מפתח המשפיעות על אחרים.ות.
מבלי שהתכוונתי לתזמן זאת, מצאתי את עצמי מדי עשור בערך, מתמחה ומתמקדת בהיבט ספציפי אחר של תחום הלמידה, ומפתחת פרקטיקות שונות בתחומי 'התערבות' ו'השפעה' על ובחיי אחרים.ות, באופנים שונים. כל פאזה כזו עודדה אותי לפתח מודלים וסט פרקטיקות רלוונטי, שהיום יכולים לסייע לבעלי.ות תפקיד, כלומר לעוד סוכני.ות שינוי והשפעה במעגלים שונים.
בעשור וחצי האחרונים אני מטפחת זהות של חוקרת ומרצה באקדמיה ומלמדת בבר אילן החל משנת 2010, בו זמנית בחוג לסוציולוגיה בתכנית ללימודי מגדר, ובפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, כמו גם בבית הספר לחינוך ובתוכנית ה- MBA, בקריה האקדמית אונו. בנוסף, אני פעילה בהנחיית סדנאות ובמתן הרצאות לקהל הרחב. אם להגדיר את הקריירה שלי במונחי התפתחות תעסוקתית, הרי שהפאזה הרביעית הנוכחית מסייעת לי לחקור את עבודתי ולעגן את הפרקטיקות היישומיות בתוך הקשרים תיאורטיים. הקשרים המגשרים בין מכלול התחומים שלמדתי ועדיין לומדת (פילוסופיה, סוציולוגיה, מגדר, הנחיית קבוצות לצד היבטים תרפויטים), ובהם רכשתי ניסיון מעשי בשטח.
כיוון שבעיני ידע רלוונטי מגלם סוג של כוח רותם, חשוב לי להתמקצע ולהתמחות בתחומים אותם אני מלמדת בפועל. כך, למול מניפת ידע בינתחומית מתאפשר לי למקסם את מוטת ההשפעה של פעילותי, ולהזמין את הסטודנטים.יות אותם אני פוגשת להתמודד עם מגוון תחומי ידע רלוונטים - מבט סוציולוגי, תפיסה פמיניסטית, והלך רוח חינוכאי בלתי פורמלי, לצד מיפוי תרבות ושיח ארגוני. מניפת ידע בינתחומית זו, מתחברת לתפיסה כוללת של מנהיגותיות חינוכית, חברתית, אקטיביסטית. והיא אף גוזרת מיומנויות מגוונות.
במילים אחרות, אני רותמת את כל השפע שאגרתי על מנת לקדם פעולות מנהיגותיות שיש בהן אפשרות לשפר ולהיטיב, ואולי אף לשנות מצבים, תנאי עבודה, ואפילו חיים, באמצעות דיאלוג ייחודי, שנותן מקום לקול היחיד, מבלי לפגוע במטרת השינוי. ביטוי זה מתגלם במודל ההליקס שפיתחתי (ומפורט באתר זה) המאפשר למי ששואפים.ות כמוני להתערב ולהשפיע, להתגבר על חווית סתירה שעלולה להתעורר במפגש שבין צרכי הפרט לקבוצה\ארגון\קהילה, ולהנחות תהליך שיודע כיצד להשיג את יעדו כשהוא מאפשר לבחון, להכיר ולטפח חוויות אוטונומיות אישיות, לצד חיבורים לתועלת הקבוצה\ חברה.
ועוד מילה על אקטיביזם והשפעה
כמי שנמצאה בעבר במרכז המיינסטרים, לכאורה, אך חוותה לעיתים חווית שוליות בעיקר בשל המגדר, נמשכתי לאקטיביזם ולהתרסה חברתית, מתוך צורך להשמיע קול. בחלוף הזמן, קול זה קיבל משמעות, ביטוי ועיצוב, שהחל בתנועת הנוער ובאמצעות ההדרכה, ומאז הלך והתעצב באמצעות הבחירות והפעולות שאני מבצעת על מנת להרחיב מעגלי השפעה. לא אהיה הפמיניסטית הראשונה שמשתמשת במושג 'קול', ובודאי שלא אהיה החוקרת הראשונה המתארת את הפעילות האקטיביסטית שלה כריקוד מסחרר המנסה לגשר בין השטח למחקר, בין השדה לאקדמיה, בין ההיבט (והחינוך) הפורמלי לבלתי פורמלי. לטעמי, השילוב של אלה, לצד הצורך לזכור את השוליים החברתיים ומיקומי זהות מגוונים, הופך את עבודתי לשונה בכל אחד מהשדות שבהם אני פועלת. זה נכון בעיקר כשאני מציגה אקטיביזם המנסה לנווט בין פילוסופיה ששואלת "למה" לסוציולוגיה ששואלת "איך", כשהמטרה היא לנסות להחזיק ולגלם תפיסת מנהיגותיות חינוכית (ובכלל) שמבוססת על אכפתיות.
ולמה זה חשוב?
אני בהחלט רואה בכל מי שמתערב.ת בדרך כזו או אחרת בחיי אחרים.ות, במטרה להשפיע, כמי שמבצעים.ות פעולות מנהיגותיות אקטיביות. מדובר באקטיביזם חברתי בחסות המערכת ובתוקף התפקיד המקצועי, והוא כולל מורים.ות, בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מדריכים.ות, מנחי קבוצות, יועצים ויועצות, בהשכלה גבוהה או בבית ספר, מנהלי ומנהלות ארגונים, צוותים, כיתות וקבוצות. בתמצית- כל מי שמתערבים.ות, משפיעים.ת ופועלים.ות להשגת מטרות מגוונות של למידה, פיתוח וחיזוק כישורי תקשורת, צמצום קונפליקטים, וכו'.
לאורך הדרך שעשיתי עד כה, מצאתי שניתן להתמקצע בכל ביטוי של מנהיגות, או פעולה. ולכן כל מי שעוסק.ת בהשפעה כזו או אחרת והתערבות כזו או אחרת יכולים.ות בכל שלב להרחיב את מעגל השפעתם.ן על ידי אימון במיומנויות שיאפשרו להם.ן לבסס ולהרחיב באופן מיטבי ויעיל את מידת ואיכות ההשפעה שלהם.ן, באמצעות דיאלוג התערבותי –חינוכי- חברתי, מקצועי.
מנקודת מבטי, לא.נשים שעובדים.ות עם א.נשים אחרים בתחומים אלה, אין פריבילגיה להימנע מבחינה עצמית, וודאי שלא להתייאש ולהפסיק להאמין. ולמול מאבקים בלתי פוסקים של סוכנים פוליטיים שמקדמים מדי יום אג'נדות המעודדות חוסר הוגנות חברתי, יש (ראוי ורצוי) להוביל התערבויות חינוכיות וחברתיות שתפניות.
