התנגדות רבת פנים- חרדיות מנהלות משא ומתן מגוון בין שמרנות למודרנה. סוגיות בחברה הישראלית.
במחקר זה אנו מתחקות אחר תהליך הלמידה של חמישים ושתיים סטודנטיות שבחרו להשלים תואר ראשון, כדי להשתלב במשרד החינוך. תהליך הלמידה החל עם מטרה להרחיב
במחקר זה אנו מתחקות אחר תהליך הלמידה של חמישים ושתיים סטודנטיות שבחרו להשלים תואר ראשון, כדי להשתלב במשרד החינוך. תהליך הלמידה החל עם מטרה להרחיב
מחקר זה עקב אחר תהליך התפתחותו של החוסן הפדגוגי של מתכשרות להוראה בשנה הראשונה ללימודיהן. חוסן פדגוגי נקשר ליכולת לבסס סמכות מקצועית, ועל כן נודעת
בעשורים האחרונים הולך וגדל גוף הידע שעוקב אחר נשים חרדיות היוצאות ללימודים גבוהים במסגרות ובמרחבים החילוניים. המחקרים מתמקדים בדרך כלל בשינוי המתחולל בסדר החברתי בתוך
המאמר מציג ממצאים שעלו במחקר שליווה סדנאות לחיזוק השאיפה התעסוקתית של נערות מן הקהילה האתיופית, ומנסה לבחון באילו תנאים עשויות סדנאות כאלה להיחוות בעולמן כתמיכה
באמצעות ניתוח שיח ביקורתי של מצגת המשמשת בקורסי "פיק-אפ", מתפענחות שלוש אסטרטגיות המופעלות על הגברים המשתתפים בקורסים אלה כדי ללמוד כיצד להשיג קשר מיני עם
בשנים האחרונות נפוצות בעולם המערבי קהילות "פיק־אפ" ו"דייטינג" המציעות לגברים קורסים המלמדים איך לחזר אחר נשים. באמצעות קורסים אלו מתפתים גברים צעירים לאשליה שיוכלו להפוך
הספרות התיאורטית דנה בביצוע זהות אתנית כדרך לקבל ערך בתוך יחסי כוח. מאמר זה מתאר כיצד נערות מאוכלוסיות מתויגות מבצעות זהות אתנית כמפגן של כוח
הדיון בתגובותיהן של נערות לתכניות התערבות בתוך מסגרות בית ספריות ומחוצה להן מזהה תבנית של אי-השתתפות, המכונה גם "הימנעות". אי-השתתפות זו מוסברת בחוללות עצמית נמוכה
אחת השאלות העיקריות שעולות מתוך המחקרים על נערות באוכלוסיות מתויגות, היא כיצד אפשר לתמוך בהן בקידום עצמן לעצמאות כלכלית, וביתר שאת, באלו תנאים תוכנית התערבות הופכת
This article is the product of a study, conducted over one academic year, that followed ultra-Orthodox women students working toward Bachelor’s degrees at a secular